טיפול בפרחים ובזרים

מוצאים את הסימן, בודקים את המים והגבעול ופועלים בלי להעמיס טריקים.

קליניקת הטיפול של Wildflower בנויה לפי מה שרואים בבית: מים עכורים, ראש כפוף, פרח שמוט, ניצן שלא נפתח או זר שעבר חום. במקום רשימה ארוכה של טיפים, מתחילים באבחון קצר ואז עוברים לפעולה שמרנית. בכל מדריך מופיעים גם הגבולות: מתי טיפול יכול לעזור, מתי צריך להפריד גבעול ומתי שינוי הוא פשוט חלק טבעי מהפרח. ההנחיות אינן מבטיחות חיי אגרטל קבועים; הן יוצרות את התנאים הטובים ביותר לחומר שהגיע בפועל.

מספר מדריכים: 14
התחלה מומלצת: מים, כלי, בסיס הגבעול וטמפרטורה
מצב חירום: ריח, ריקבון, עובש או גבעול רך
שגרת בסיס: כלי נקי, חיתוך חד ומים טריים

מסלול אבחון קצר

בדקו אם המים צלולים וללא ריח.
הוציאו עלווה וחומר שנמצאים מתחת לקו המים.
בדקו אם בסיס הגבעול מוצק ונקי.
חשבו איפה הזר עמד וכמה זמן היה בלי מים.
בחרו את המדריך לפי הסימן הבולט ביותר.

השגרה שעוזרת לרוב הזרים

אגרטל נקי, מים טריים, מזון לפרחים במינון הנכון, עלווה מעל קו המים, חיתוך חד ומקום קריר הם בסיס משותף. הם אינם מבטלים את ההבדלים בין ורד, טוליפ והורטנזיה, אבל הם מסירים גורמי כשל נפוצים. כאשר זן דורש טיפול ייחודי, הקישור למדריך הפרח גובר על הכלל הכללי.

סימנים שלא מתעלמים מהם

ריח לא נעים מהמים או מהגבעול
רקמה רכה, חלקלקה או מתפרקת
פלומה או עובש חשוד
שבר חד מתחת לראש
כלי שנעשה חם בשמש

טיפול הוא לא הבטחה

החיים באגרטל מתחילים עוד לפני שהזר הגיע הביתה. זן, שלב קטיף, קירור, הובלה וטמפרטורה משפיעים על התוצאה. לכן המדריכים אומרים מה אפשר לנסות ומתי לעצור, ולא מבטיחים שפרח פגוע יחזור. שקיפות כזו עוזרת לקבל החלטה טובה ולשמור על יתר הזר.